אילני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

מונחת בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה מיום 16/4/08.

התובע, יליד 1926, נפגע בתאונה שאירעה ביום 16/4/08.

לפי הנטען בכתב התביעה, נסע התובע באוטובוס שבבעלות נתבעת מס' 2 והמבוטח אצל נתבעת מס' 1. התובע מתאר את התאונה בכתב התביעה ומציין, כי האוטובוס עצר רחוק מהמדרכה ובמהלך ירידתו מהאוטובוס נפל ונחבל בגב תחתון, אובחן כסובל משבר בחוליה 2 L. התובע לא נזקק לטיפול רפואי באותו יום, למרות פגיעתו, לטענתו, סבר שמדובר במשהו זמני וחולף ורק ביום 29/4/08 וכשחזר לחיפה, נבדק בבי"ח כרמל ואובחן שסובל משבר בעמוד השדרה בחוליה 2 L.

נסיבות התאונה;

התובע ואשתו, שנכחה בזמן התאונה, לא העידו, תצהירם נמשך מהתיק והם לא חלק מהראיות שהונחו בפני בתיק זה.

עדי התביעה הם: מר אליעזר גלאובך ורחל גלאובך, תצהיריהם הוגשו וסומנו ת/1 ו- ת/2, בהתאמה.

ב"כ התובע הצהיר לפרוטוקול בדיון מיום 5/9/10, בעמ' 11:

"בנסיבות בהן התובע, בעקבות האירוע המוחי שעבר, מאושפז בבית חולים ולא ברור לי לאיזה תקופה וגם אשתו אישה חולה, אוכל להכריז אלה עדיי ולמשוך את תצהירי התובע ואשתו".

לא הוצגו מסמכים רפואיים המאשרים את טענות ב"כ התובע לפחות לגבי אשתו של התובע שאינה מאושפזת ובחרה שלא להתייצב.

עדי התביעה;

מר אליעזר גלאובך הגיש תצהיר שסומן ת/1. עד זה אישר, כי ביום 16/4/08, יחד עם אשתו רחל, היו בתחנה המרכזית של אגד בירושלים, על מנת לקבל את פניהם של התובע ובת זוגו, אלקה, שבאו אליהם לחגוג את חג הפסח. האוטובוס שהסיע את התובע ואשתו, קו 940, הגיע בשעה 16:45 ונעצר כ- 80 ס"מ רחוק מהמדרכה שבצד ימין של האוטובוס. העד ציין, כי הדלת הקדמית נפתחה, ממנה ירדו תחילה חייל וחיילת ואחריהם התובע. במהלך הירידה, ובהעדר מדרכה, התגלגל התובע מלוא קומתו ונחבט בגבו במדרכה.

העד המשיך וציין, כי אשתו רחל, תפסה לתובע את הראש לבל יפגע וכי בת זוגתו של התובע, אלקה, ירדה לאחר מכן מהאוטובוס. העד המשיך וציין, כי ניסה להרים את התובע ולבסוף, בעזרת שני חיילים, הרימו אותו והושיבו אותו על הספסל. נהג האוטובוס שהבחין, שאל אם יש צורך להזמין אמבולנס, התובע סירב ונראה שהיה בהלם.

מספר ימים שהה התובע בבית העד, שוכב במיטה, ניתנו לו כדורים נגד כאבים והתובע התנגד בתוקף להזמנת רופא. רק במוצאי החג, טלפנו לבניו של התובע, אשר ליוו אותו בחזרה לחיפה ולאחר מכן לקבלת טיפול רפואי.

גב' רחל גלאובך הגישה תצהיר שסומן על ידי ת/2. במסגרת תצהירה, חזרה כמעט מילה במילה על האמור בתצהיר בן זוגה, אליעזר, ת/1.

במהלך חקירת עדי התביעה התגלו סתירות ותמיהות שיש לעמוד עליהם:

א.מקומה של אשת התובע: בתצהירי העדות הראשית ציינו שני העדים, כי בעת הנפילה, אלקה (אשתו של התובע) ירדה מהאוטובוס אחרי משה (התובע). ראה סעיף 4 לתצהירי העדים. בחקירתו הנגדית, תחילה ציין שהוא אינו זוכר מי ירד קודם, עמ' 7 שורה 1, למרות האמור בתצהירו ובהמשך, בעמ' 7 שורה 23, שם ציין שהוא חושב שדווקא רחל היא שירדה קודם.

העדה רחל, בחקירתה ובניגוד לתצהיר מטעמה, בזמן הנפילה, אשתו של התובע כבר היתה על המדרכה וכך השיבה בחקירתה הנגדית:

"ש. בזמן שהוא נפל אשתו היתה לידך?

ת. צעקתי ולקח לה שנייה עד שהיא הגיעה. צעקתי והיא הגיעה. שלושתנו הרמנו אותו.